-נגד-

הזמנה לדין

הואיל וחברת א.ד.ר.ג. קונסטרוקציות בע"מ ח.פ. 513368514 הגישה כתב תביעה זה נגדך, הנך מוזמנת להגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מיום שהומצאה לך הזמנה זו.

לתשומת ליבך, אם לא תגישי כתב הגנה אזי לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, יהיה לתובעת הזכות לקבל פסק דין שלא בפניך.

1.   תיאור (תמציתי) של בעלי הדין

2. התובעת, א.ד.ר.ג. קונסטרוקציות בע"מ ח.פ. 513368514, הינה חברה פרטית, עוסקת בין היתר בבנייה.

3. הנתבעת, מיקרו תעשיות פח בע"מ ח.פ. 511756355, הינה חברה פרטית, עוסקת בין היתר בזיווד אלקטרוני ועיבוד פח עבור תעשיית ההיי-טק.

4.   הסעדים המבוקשים (באופן תמציתי)

5. חיוב הנתבעת לשלם לתובעת עומד על סך של 11,106,560 ₪ (כולל מע"מ), וזאת לאחר הפחתת הסכומים שנפסקו לטובת הנתבעת בפסק בוררות חלקי. התובעת תפרט להלן את אופן הגעתה לסכום זה, המבוסס על מצב החשבון הסופי המעודכן. העתק מצב חשבון עדכני ומפורט המרכז את מלוא רכיבי התביעה מצורף כנספח 1 לתביעה זו.

6. סך כל העבודות שבוצעו על ידי התובעת בפרויקט, הכוללות את חוזה הפאושאלי המקורי (בסך 13,500,000 ₪) בתוספת עבודות חריגות ושינויים שאושרו ובוצעו, עומד על סך מצטבר של 23,503,019 ₪ ללא מע"מ. מתוך סכום זה, שילמה הנתבעת סך של 13,841,401 ₪ בלבד, כך שקיימת יתרה בלתי מסולקת בסך 9,661,618 ₪ לפני מע"מ.

7. הסכום הנקוב לעיל מורכב מהרכיבים שלהלן:

8. במהלך הפרויקט נדרשה התובעת לבצע עבודות נוספות רבות מעבר למוגדר בחוזה המקורי, בסך כולל של 5,299,024 ₪.

9. הוצאות תקורה בגין התארכות משך הפרויקט: עקב נסיבות שבאחריות הנתבעת, התארך משך ביצוע הפרויקט ב-11.84 חודשים מעבר ללוחות הזמנים המתוכננים. בהתאם לכך, זכאית התובעת לפיצוי בגין הוצאות תקורה בסך כולל של 2,542,995 ₪.

10. התייקרויות חומרי גלם (מלחמת "חרבות ברזל"): בהתאם לשינוי הנסיבות הקיצוני שנגרם עקב מצב המלחמה, התייקרו מחירי חומרי הגלם (ובעיקר הברזל) באופן משמעותי. התובעת דורשת תשלום בגין התייקרויות אלו בסך של 2,161,000 ₪, המבוסס על ניתוח השוואתי של מחירי השוק במועד ההסכם לעומת מועד הרכישה בפועל.

11. למען הזהירות בלבד ובכדי להציג בפני בית המשפט את חוב הנטו – התובעת קיזזה מסכום תביעתה את חוב הבוררות האמור בערכו המלא, כולל מע"מ בשיעור 18%, ובסך כולל של 294,149 ₪.

12. לאור האמור לעיל ולהלן, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן לתובעת סעד של פיצוי כספי על יסוד כל הנטען והמקובץ דלעיל.

13. בנוסף, בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורכי דין.

14.   תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה

15. ביום 24.07.2023 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת חוזה לביצוע עבודות בנייה להקמת מבנה תעשייה ומשרדים באזור התעשייה שגיא 2000 במגדל העמק. העתק החוזה לביצוע עבודות מצורף כנספח 2 לתובענה זו.

16. בהתאם לסעיף 33.1 לחוזה, נקבעה התמורה בגין ביצוע העבודות על בסיס "פאושאלי" בסך של 13,500,000 ₪ (לפני מע"מ).

17. במהלך ביצוע הפרויקט, נדרשה התובעת על ידי הנתבעת ו/או המפקח מטעמה לבצע שורה ארוכה של עבודות נוספות, שינויים ותוספות אשר חרגו מהתכנון המקורי, כגון תכנון וביצוע רצפה לעומסים מיוחדים, תוספת משמעותית של עבודות הגמרים, אלמנטים מתועשים, ריצוף, עבודות ניקוז ושינוי שיפוע בפיתוח, תכנון וביצוע רצפה ועוד.

18. עקב נסיבות שבאחריות הנתבעת (כגון מניעת גישה ואי-מתן הנחיות), התארך משך ביצוע הפרויקט ב-11.84 חודשים מעבר ללוחות הזמנים המקוריים, דבר שגרם לתובעת הוצאות תקורה משמעותיות.

19. בנוסף, עקב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חלו התייקרויות קיצוניות ובלתי צפויות במחירי חומרי הגלם (ובפרט הברזל), אשר בהתאם לסעיף 52 לחוזה ובהתאם לסעיף 18 לחוק החוזים - תרופות, על הנתבעת לשאת בהן.

20. לאורך תקופת ההתקשרות, הגישה התובעת חשבונות ביניים וחשבון סופי. לפי המצב העדכני המשתקף בחשבון זה, שווי כלל העבודות שבוצעו בפועל עומד על 23,526,619.19 ₪ (לפני מע"מ).

21.   הליך הבוררות

21. נוכח מחלוקות שהתגלעו בנוגע להשלמת רשימת עבודות חסרות, פנו הצדדים להליך בוררות וגישור בפני מר אינג' גידי זולקוב. המינוי של הבורר גובש כהסמכה חלקית, ספציפית ומצומצמת, המוגבלת להכרעה מקצועית-הנדסית בפריטי ביצוע מוגדרים בלבד. מנדט מצומצם זה נועד להכריע בשאלות עובדתיות ממוקדות של תכולת עבודה ועלויות אי-ביצוע.

22. ביום 12.02.2026 ניתן פסק הבוררות של אינג' זולקוב, אשר הכריע בשורה של סעיפים (כגון גינון, שילוט, מטבחונים, חשמל ואינסטלציה) וקצב לתובעת 60 ימים להשלמתן.
העתק פסק הבוררות מיום 12.02.2026 מצורף כנספח 3 לתובענה זו.

23. הבורר קבע רשימה סגורה של עבודות שטרם הושלמו (כגון מטבחונים, מערכות אינסטלציה, עבודות גבס וניקיון מערכות) וקצב להן "עלות ביצוע" למקרה שבו אדרג לא תבצען, המהווה למעשה את בסיס הזיכוי הכספי של הנתבעת.

24. בין יתר הסדרי הביצוע שנקבעו בפסק בוררות נקבע כי בניית המחיצה תבוצע על ידי התובעת ועל חשבונה, אולם הבורר החריג את התוספת הנדרשת עבור עמידות באש וקבע כי זו תשולם על ידי הנתבעת בנפרד.

25. הבורר הגדיר תקופת זמן מוגדרת וסופית להשלמת כלל העבודות שפורטו בפסק הבוררות, וקבע שככל שהעבודות לא יושלמו בחלון זמנים זה, תשתכלל זכותה של הנתבעת לוותר על הביצוע הפיזי ולקבל תחתיו את הזיכוי הכספי המצטבר בערכים שנקבעו בהליך.

26. ביום 19.02.2026 שלחה התובעת, באמצעות הח"מ, מכתב התראה לנתבעת בדרישה להסדרת התשלומים והשלמת העבודות לפי פסק הבוררות.
העתק מהמכתב מצורף כנספח 4 לתובענה זו.

27. ביום 12.03.2026, השיבה הנתבעת באמצעות ב"כ לתובעת מכתב פרדוקסלי מהול בתמרון משפטי שנועד להפוך את היוצרות ולהציג את התובעת כחייבת.

28. ממכתבה של הנתבעת עולה כי היא "מוותרת" על ביצוע העבודות הפיזיות מכוח סעיף 1.3 להסכם הגישור וכוונתה המובהקת הינה לייצר לתובעת "חוב מלאכותי" של כ-339,689 ₪ (בתוספת מע"מ) כמשקולת נגד לתביעה זו. מדובר בשימוש בזכות חוזית בדרך שאינה מקובלת ובחוסר תום לב קיצוני, שכן הנתבעת דורשת תשלום מזומן על עבודות פעוטות (כגון שילוט וגינון), בעוד היא מסרבת לשלם לתובעת את יתרת הפאושאל וחריגי העתק המסתכמים במיליוני שקלים עבור המבנה המרכזי שבו היא כבר עושה שימוש.
העתק מכתב מענה לתובעת מיום 12.03.2026 מצורף כנספח 5 לתביעה זו.

29. בהמשך למכתב הנתבעת מיום 12.03.26, שלחה התובעת ביום 24.03.2026 מכתב מענה. במסגרת מכתב זה, דחתה התובעת בשתי ידיים את דרישת התשלום של הנתבעת והבהירה כי טענת הנתבעת בדבר "היעדר זכות קיזוז" עומדת בניגוד מוחלט לדין ולנסיבות המקרה.
העתק ממכתב מענה לנתבעת מיום 24.03.2026 מצורף כנספח 6 לתביעה זו.

30. לאור האמור לעיל, אין ספק כי בעוד שהתובעת הביעה נכונות מוחלטת ומיידית לפעול בדרך המקובלת ובתום לב בהתאם להכרעותיו של הבורר המוסכם, הנתבעת, בהתנהלותה הלעומתית, בחרה להציב מכשולים מהותיים אשר סיכלו הלכה למעשה את האפשרות לקיים את הסכם הבוררות ולממשו במועדים שנקצבו. הימנעותה המכוונת של הנתבעת מתשלום חשבונות חלקיים וסופיים, הנדרשים והעברת אישורי הביצוע, המהווים תנאי מוקדם ליישום החלטות הבורר, עולה כדי שימוש בזכות חוזית ודיונית בחוסר תום לב משווע.

31.   לוחות זמנים, אירועים מעכבים והתארכות משך הפרויקט

32. ביום 24.07.23 חתמו הצדדים על הסכם לביצוע עבודות בנייה. בהתאם לסעיף 7 לחוזה ולנספחיו, נקצבה תקופת ביצוע של 8 חודשים לסיום העבודות, בתוספת חודש נוסף לקבלת טופס 4 (סה"כ 10 חודשים). המועד החוזי המקורי לסיום הפרויקט נקבע ליום 16.06.2024.

33. בפועל, הפרויקט הסתיים עם חתימת תעודת גמר רק ביום 17.06.2025. קרי, עיכוב מצטבר של 12 חודשים ביחס ללו"ז החוזי המקורי. עיכוב זה נכפה על התובעת כתוצאה ממחדלי הנתבעת ומאירועי כוח עליון.

34. יובהר, הנתבעת נושאת באחריות למרבית המכרעת של העיכובים – 10.4 חודשים מתוך סך הפיגור. זאת בעקבות הזרמת שינויים במהלך הביצוע, בדגש על שינויים קריטיים בתכנון הרצפה והניקוזים, שגררו עיכוב ישיר של 6.5 חודשים. בנוסף, תוכניות ביצוע קריטיות (כגון גלריה וגג) נמסרו לתובעת באיחור ניכר, לעיתים חודשיים בלבד לפני מועדי הסיום החוזי המתוכנן.

35. שינויי התכנון הללו שיבשו את "הנתיב הקריטי" של הפרויקט, שחררו את התובעת מחובתה לעמוד בלו"ז המקורי והטילו על הנתבעת את החובה לשפותה בגין הוצאות התקורה.

36. בנוסף למחדלי הנתבעת, חל עיכוב של 1.4 חודשים הנובע ישירות מפרוץ המלחמה ביום 07.10.23. בנוסף, האתר הושבת לחלוטין למשך 24 ימים בתחילת הלחימה, נוצר מחסור חמור בפועלים עקב המצב הביטחוני והגיוס המסיבי, ועיכובים בייצור ובאספקת תשומות, אשר נמשכו חודשים ארוכים לאחר פרוץ הקרבות.

37.   העובדות המקנות סמכות לבית המשפט

38.

סמכות עניינית:

39.

סמכות מקומית:

40. יתרה מכך, הסמכות מוקנית לבית משפט זה גם מהטעם שהמבנה נשוא החוזה, אשר בו בוצעו העבודות, ממוקם באזור התעשייה "שגיא 2000" שבמגדל העמק.

41.   פירוט הטענות

42.

הפרה יסודית של חובת התשלום והזכאות למלוא התמורה:

43. הנתבעת הפרה את סעיפים 33 ("התמורה") ו-34-1 ("חשבונות ביניים") לחוזה בינה לבין התובעת, בכך שנמנעה מלשלם את יתרת התמורה המגיעה לתובעת.

44. אי-תשלום יתרה כה משמעותית המהווה כ-48% מסך הפרויקט נחשבת להפרה יסודית המזכה בפיצויים ובריבית פיגורים.

45.

זכאות לתשלום עבור שינויים ועבודות נוספות:

46. הנתבעת מחויבת לשלם עבור עבודות שבוצעו מעבר לחוזה הפאושאלי המקורי, לבקשת הנתבעת ו/או המפקח מטעמה, ולפיכך היא זכאית לתשלום מכוח סעיף 24 לחוזה ("שינויים בעבודה") ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

47.

פיצוי בגין התארכות תקופת הביצוע:

47.1. היות שהפרויקט התארך ב-11.84 חודשים בשל מחדלי הנתבעת (עיכוב בהנחיות, מניעת גישה וכיו"ב) על הנתבעת לשפות את התובעת על הוצאות התקורה העודפות שלה.

47.2. פרוץ מלחמת חרבות ברזל מהווה אירוע של "כוח עליון" המזכה את הקבלן בהתאמת מחירים. הנתבעת מסרבת לשאת בעלויות התייקרות חומרי הגלם (ברזל בסך 2,161,000 ₪) למרות שמדובר בשינוי נסיבות קיצוני שאינו באחריות הקבלן.

47.3.

הפרת פסיקות הבורר והסכמי הגישור:

47.4. הבורר נתן הכרעות בוררות ביום 12.02.2026 לגבי רשימת עבודות. הנתבעת לא העבירה את התשלומים הנדרשים ולא אפשרה את השלמת העבודה תוך 60 יום כפי שנפסק.

48. ברי כי הנתבעת נהנית מפרויקט בנוי, תוך שהיא מנצלת את כוחה הכלכלי כדי להימנע מתשלום של למעלה מ-11 מיליון ₪ עבור עבודה שבוצעה בפועל, תוך זלזול בהחלטות בורר מוסכם ובחובות תום הלב הבסיסיות ביותר.

49.   חלק משפטי

50. חובתו היסודית והמרכזית של מזמין בחוזה קבלנות היא תשלום השכר לקבלן עבור ביצוע המלאכה או מתן השירות. סעיף 2 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 וספרו של אייל זמיר, "חוק חוזה קבלנות" קובעים מפורשות את המבנה הדו-צדדי של העסקה: בעוד הקבלן חייב בהשלמת המלאכה, המזמין חייב בתשלום השכר המוסכם. אי-סילוק יתרת החשבון הסופי המצטברת מהווה הפרה יסודית של ליבת ההתקשרות.

51. בחוזי בנייה מורכבים וארוכי טווח, חובת התשלום אינה מתמצה במועד סיום הפרויקט בלבד. על פי הספרות המשפטית ועניין "אשיה", בחוזים מסוג זה נהוג ומקובל לקבוע "תשלומי ביניים" לאורך שלבי הביצוע – מכון טכנולוגי לישראל ואח' (להלן: "עניין אשיה"), בחוזים מסוג זה, נהוג ומקובל לקבוע לקבוע "תשלומי ביניים" לאורך שלבי הביצוע. מנגנון זה נועד לחלק את נטל המימון של הפרויקט בין הצדדים ולמנוע מצב שבו הקבלן נושא לבדו בעלויות העצומות של כוח אדם וחומרים לאורך תקופה ממושכת.

52. סירובה של הנתבעת לשלם את מלוא השכר המגיע לתובעת בעד שלבים שבוצעו בפועל, מהווה הפרה של החוזה. הפסיקה הכירה בכך שקבלן זכאי להימנע מהמשך ביצוע המלאכה כל עוד לא שולם לו ההפרש המגיע לו בגין עבודות שכבר בוצעו, שכן אין זה סביר לצפות מהקבלן להמשיך ולהשקיע משאבים מבלי לקבל את התמורה המוסכמת במועדה.

53. כמו כן, סירובה של הנתבעת לשלם את מלוא השכר המגיע לתובעת בגין שלבים שבוצעו בפועל, בפרט כאשר מדובר בחלק משמעותי מהתמורה (כבענייננו, כ-48% משווי הפרויקט), מהווה הפרה יסודית של החוזה.

54. גם בחוזה המוגדר כחוזה "פאושאלי" המזמין אינו פטור מתשלום בגין עבודות החורגות מהתכנון המקורי. ההלכה הפסוקה בעניין "כוכב החמש" קובעת כי שינויים "קרדינליים" ודרישות מהותיות שבוצעו מעבר למפרט הראשוני, אינם כלולים בסיכון המקורי שנטל על עצמו הקבלן, ומחייבים את המזמין בתשלום שכר ראוי וסביר בגינם. ביצוע רצפה לעומסים מיוחדים (בשווי כ-1.5 מיליון ₪) הוא דוגמה מובהקת לשינוי שאינו נכלל בסיכון המקורי של הקבלן.

55. עקרון זה נסמך על כך שהזרמת שינויים ותוספות במהלך הביצוע משבשת את לוח הזמנים המקורי ואת הנתיב הקריטי של הפרויקט. במצבים אלו, המזמין מחויב להבטיח את כיסוי הוצאותיו הממשיות של הקבלן, לרבות תקורות והשקעות בציוד ובחומרים שנדרשו לצורך אותן תוספות.

56. שעה שהנתבעת הזרימה שינויי תכנון תכופים (כגון במערכות הניקוז והרצפה), היא שיבשה את הנתיב הקריטי של הפרויקט וחבה בשיפוי התובעת על התארכות משך הביצוע. יתר על כן, מחדלי הנתבעת באספקת תוכניות מסונכרנות או במתן הנחיות משחררים את הקבלן מחובתו לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים.

57. יבואר, התארכות הפרויקט ב-11.84 חודשים בשל שינויי תכנון תכופים מצד הנתבעת פוגע בנתיב הקריטי של הביצוע ומקימה זכות לפיצוי בגין הוצאות תקורה שנכפו על הקבלן.

57.1. מעבר לעילה החוזית של התובעת, שעה שהנתבעת נהנית מפירות עמלה של התובעת ומחזיקה במבנה שבנייתו הושלמה, חובתה לשלם את שכר התובעת נובעת גם מדיני עשיית עושר ולא במשפט. הדין אינו מתיר למזמין להתעשר על חשבון משאביו של הקבלן מבלי לשלם לו את השווי הריאלי של המלאכה שבוצעה בפועל ושהמזמין קיבל לידיו.

57.2. מכוח סעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 ועניין "אשיה", מאחר שהנתבעת נהנית מפירות עבודתה של התובעת ומחזיקה במבנה שבנייתו הושלמה, חלה עליה חובה לשלם את השכר הראוי עבור כל אותן תוספות ושיפורים שקיבלה לידיה.

57.3. לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, חובת תום הלב בקיום חוזה מחייבת את המזמין לנהוג בדרך מקובלת ולא להשתמש בזכויותיו החוזיות באופן מסכל. בעניין "כוכב חמש" נקבע כי מפקח מטעם המזמין אינו יכול לפעול באופן שרירותי או להימנע מאישור חשבונות ללא הצדקה הנדסית. בענייננו, עמידתה של הנתבעת על תנאי תשלום נוקשים, תוך התעלמות משינויי הנסיבות ומהתייקרות התשומות (כפי שפורט בניתוח השוואת מחירי הברזל), מהווה התנהלות בחוסר תום לב משווע.

58. יש להצביע על חוסר תום הלב המובהק העולה מסעיף 2 למכתב הנתבעת מיום 12.03.2026, במסגרתו בחרה הנתבעת להחריג במפורש את נושא בניית המחיצה (המוזכר בסעיף 22 לסיכום הבוררות) מדרישת התשלום הכספי שהציגה.

59. מהלך זה, במסגרתו הנתבעת מוותרת על ביצוען הפיזי של שורה ארוכה של עבודות (גינון, מטבחונים, שילוט וכו') תמורת "מזומן", אך עומדת בדורסנות על ביצוע המחיצה, הוא מהלך טקטי פסול שנועד "לאחוז בחבל משני קצותיו".

60. מטרת הנתבעת בהחרגה זו היא לשמר בידה באופן מלאכותי "ערוץ פתוח" להעלאת טענות עתידיות בגין "נזקים" או "עיכובים" בביצוע הפרויקט, וזאת בשעה שהיא כבר מחזיקה במבנה, עושה בו שימוש מלא ומסרבת לשלם עבורו את יתרת התמורה.

61. יתר על כן, פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" אשר לוותה בצווי גיוס חירום רחבי היקף (צו 8) לכלל מערכי המילואים, מהווה "מלחמה" במובנו המובהק ביותר לפי סעיף 52 להסכם בין הצדדים. יבואר, סעיף 52.1 לחוזה מורה כי "במידה ויתברר, בכל זמן שהוא, שאין אפשרות להמשיך בביצוע העבודה, כולה או מקצתה, מפאת מלחמה, או מחמת כח עליון, יפנה הקבלן למזמין והמזמין...". זאת ועוד, לפי סעיף 52.2 לחוזה "הסכום שישולם לקבלן יחושב על פי ערך העבודה שבוצעה בפועל".

62. "ערך העבודה" תחת אש, תחת מצור כלכלי ובתקופה של נסיקת מחירי הברזל (התייקרות של למעלה מ-2 מיליון ₪), הוא גבוה בהרבה מערך העבודה ביום חתימת החוזה.

63. לאור האמור, ברי כי על פי הוראות סעיף 52, משעה שהוכח קיומו של אירוע מלחמה, על הנתבעת לשאת בעלויות העודפות שנגרמו בגינו, בסך של 2,161,000 ₪. סירובה של הנתבעת לעשות כן מהווה הפרה של חובתה החוזית לפעול בהתאם למנגנון הפיצוי וההתאמה הקבוע בחוזה.

64. יודגש למען הסר כל ספק, בעקבות פרוץ המלחמה, חלה התייקרות קיצונית ובלתי צפויה במחירי הברזל אשר הסתכמה עבור התובעת. מדובר בשינוי נסיבות חיצוני וקיצוני שאינו באחריות התובעת ואינו נכלל בסיכונים המקוריים שנטל על עצמו בחוזה "פאושאלי".

65. הבסיס המשפטי לדרישה זו נסמך על דוקטרינת "התאמת החוזה" (Adjustment) המפורטת בספרו של פרופ' דניאל פרידמן, "חוזים" (כרך ג'). פרידמן מציין כי אף שהכלל הרגיל בחוזה קבלנות מטיל את סיכון ההתייקרויות על הקבלן, הרי ש:

"ניתן להניח שהגישה תשתנה במקרה שבו חלה, לאחר כריתת החוזה, מחמת גורם בלתי צפוי, התייקרות בהוצאות הייצור שהיא כה דרסטית עד שהיא משבשת לחלוטין את התחשיב המקורי ואת היחס בין התמורות"

66. יודגש, מקום שבו החוזה כולל תניית "כוח עליון" מפורשת (כדוגמת סעיף 52 לחוזה), קובעת ההלכה והספרות המשפטית כי על המזמין מוטלת החובה לשאת בהתייקרויות הבלתי צפויות כדי למנוע את קריסתו הכלכלית של הקבלן. התערבות שיפוטית כזו, המבוססת על סעיף 39 לחוק החוזים הכללי, נועדה להבטיח את קיום החוזה בערכים ריאליים המונעים את התמוטטות בסיס העסקה.

67. עמידה דווקנית של הנתבעת על תנאי תשלום נוקשים ומחיר "פאושאלי" מקורי, תוך התעלמות מוחלטת משינוי נסיבות קיצוני ובלתי צפוי שאינו באחריות התובעת, נתפסת כהתנהלות בחוסר תום לב מובהק.

68.   סוף דבר

69. אשר על כן, בית המשפט הנכבד יתבקש אפוא לזמן את הנתבעת לדין וליתן לתובעת את הסעדים המבוקשים לעיל, לרבות שכר טרחת עורכי דין.